בשבוע שעבר היה סיוט עבור תושבי מישורי המדבר, שנאלצו לדאוג לגידול תפוחי אדמה וענבים, גידול עזים ודאגה לתיירי אופניים. אבל קבוצה קטנה של חקלאים באחד האזורים הנידחים והמרוחקים בישראל מצאה ברכה.

החוות מצוידות בתשתית בסיסית, הכוללת עתודות מים וחשמל עצומות, ומטרתן המוצהרת היא להבטיח את האדמה לאזרחים הערבים תוך הקפדה על ישראלים יהודים להשתמש בכמה שיותר קרקעות. חקלאים פרטיים וקואופרטיבים חקלאיים יכולים לבנות הגנות, אך הם נתמכים על ידי צבא ההגנה הישראלי (צה"ל), הכוחות המזוינים של ישראל והממשלות המקומיות.

עם מעט מים, חקלאי ישראל מתמקדים בזנים חדשים המניבים אותו או גבוה יותר עם פחות השקיה. מערכות ריסוס מיקרו, כמו אלה שפותחו בארה"ב, פותחו גם עבור מטעים שבהם מושקים עצים על ידי המרססים האישיים שלהם. מערכות כאלה יעילות בקיץ, כאשר הצרכנים הסופיים של החקלאות זקוקים להרבה דשן ומים להשקיית הצמחים.

חקלאים בנגב מטפחים מגוון של עצי עגבניות שמקורם בדרום אמריקה ומייצרים פרי הדר ייחודי – פירות וטעימות תמרים – עגבניות שרי. בחווה ספציפית עצי התמרים מעובדים בצורה ייחודית ומאפשרים להם לייצר את קציר התמרים המוקדם ביותר בעולם, שהוא אחד הגידולים החקלאיים החשובים בישראל מבחינת התשואה.

עגבניות שרי הן אחד הצמחים המדהימים הגדלים במדבר הישראלי, אך בנוסף לעגבניות שרי, ישנם צמחים יוצאי דופן רבים אחרים בנגב שנבחרו בשל תגובתם לתנאי המדבר. הזנים המודרניים שנמצאו בחנויות מכולת ברחבי העולם, כמו עגבניות ומלפפונים, פותחו כולם בתוך הנגב, והמערכת האקולוגית החקלאית העתיקה מבוססת על שרידי מיקרו-פרמליות ממדבר הנגב הביזנטי. מקורות כתובים אחרים על תולדות ההיסטוריה החקלאית בישראל כוללים את כתבי דוד המלך ובנו המלך שלמה, שהופיעו לפני 2000 שנה.

הוא נבנה באזורים שונים בנגב, שם זרמו מים גיאותרמיים ושימשו להשקיית יבולים. הדבר התאפשר על ידי מאגרי המים הענקיים החבויים במדבר ושילוב של שיטות השקיה טבעיות ומלאכותיות.

נתוני המרכז הלאומי למחקר ופיתוח חקלאי בישראל (NCAID) ומשרד החקלאות מראים תשואות ורווחים מבטיחים באזור הנגב.

על פי המרכז הארצי למחקר ופיתוח חקלאי, בשנת 2014 הופקו בנגב 696 פרות חלב עם סך של 1821 פרות בחווה של 5,000 מ"ר בפאתי העיירה בית שמש ליד כפר קיבוץ ישראל.

חקלאי הדגים והבעלים של חוות הדגם, שהקים את משקו בתמיכה כספית של משרד החקלאות הישראלי, החליט להאריך את טווח ההגעה שלו. על מנת להחיות את הנוהג, החל משנת 1948, רועי הנגב מעסיקים רועים. השוק המקומי בבאר שבע, בו מגדלים מוכרים את תוצרתו ביום חמישי, הופך גם ליעד פופולרי בקרב החקלאים ובני משפחותיהם. ישראל ממשיכה בעבודות שהחלו המתיישבים הראשונים ותובעת את האדמה על ידי ניקוז שטחים עמוקים ונטיעתה בגידולים חדשים כמו חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל, חיטה ושעורה.

בתוך עשר שנים מדינת ישראל פי ארבעה את שטח ההשקיה מ- 72,500 דונם ל- 325,000 דונם, וההשקיה הבטיחה תשואות אמינות משנה לשנה. ההשקיה הגדילה את התשואה לדונם פי שלוש עד שש בהשוואה לתוצאת החקלאות היבשה באזור. כיום, התשומות החקלאיות המיוצרות בישראל מיוצאות לפי שווי של 70 מיליארד דולר.

חקלאי בעין יהב גדל פי מאה יותר מכפי שחקלאי בארצות הברית יכול לגדול מדי שנה. חקלאות בהזנת גשמים רגילה היא בלתי אפשרית בנגב בגלל היעדר השקיה ואספקת מים מוגבלת. כאן, אספקת המים, שלא לדבר על מערכת ההשקיה, בהחלט אינה מספיקה להזנת יבולים.

זה ממחיש כיצד טיפת מים הופכת לשמן על ידי שימוש בכמה טיפות שמן, אפילו לא מספיק לקציר אחד. לאחרונה החיפוש אחר מים נוספים הוביל לפיתוח מערכות השקיה חדשות, שחלקן מתאימות לגידול יבולים מסוימים.

חקלאים ישראלים הגדילו את יבולם והכלכלה צומחת. תהליך זה, שמטרתו להשיג תפוקת חלב גבוהה יותר לפרה מכל האחרים בעולם, היה תהליך מתמשך ועקבי מזה חמישה עשורים, המתבטא בתשואות חלב גבוהות לפרות. קק"ל מוצאת דרכים חדשות להכניס מים, מקור חיים, לנגב מדי יום. אפילו בעומק מדבר הנגב בישראל, על אדמותיו החוליות יחסית, יש פנינים חקלאיות. אלה החוות שעובדו על ידי חקלאי המדבר הנבטים המוקדמים לפני כ -2,000 שנה.

חוות בודדים בנגב
חוות בודדים בנגב צילום Pixbay

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *